שינוי התנהגותי אצל ילדים

מעל 340 מיליון ילדים ובני נוער בגילאים 5 עד 19 שנים סבלו, או סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר נכון לשנת 2016 על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) ונתונים אלה במגמת עלייה משנה לשנה.

ילדים הסובלים מעודף משקל מסתכנים בהשמנת יתר כמבוגרים ובעלי סיכון מוגבר למחלות לב, כלי דם וסכרת. ועל כן הפחתת תופעת השמנת הילדים היא מטרה עליונה בכל רחבי העולם.

במחקר -"What Motivates Engagement in a Community-Based Behavior Change Strategy for Overweight Children?." Enright, Gemma, et al.  אשר פורסם בשנת 2020, נבדקו גורמי מוטיבציה אשר יביאו למחוייבות לתהליך הירידה במשקל ואורח חיים בריא- אצל ילדים בעלי עודף משקל והשמנת יתר, ומשפחותיהם.

זוהו ארבעה נושאים רלוונטים :

בהקשר למוטיבציה- 1)ערך אישי, (2) הישגיות, (3) תמיכה

ומחסום אחד -(4) הצפה.

הפקטורים שמניעים מחוייבות לתהליך ירידה במשקל אצל ילדים.

גורמי מוטיבציה:

1) ערך אישי -המשפחות מעידות כי התמקדות בביצוע שינויים בריאים באמצעות הגדרת יעדים טיפח תחושה של ערך אישי אצל משתתפי התוכנית: הילדים נאלצו לחשוב איך הם עושים את זה בעצמם ולגרום לזה לעבוד. נראה כי תוכנית הגדרת יעדים מגבירה את יכולת העצמי של המשפחות גם כן.

2) הישגיות– נבדק על ידי טבלת מעקב שמילאו הילדים.

הילדים עקבו בפומבי אחר התקדמותם "בתרשים המעקב הקבוצתי" ,דבר שיצר תחושה של אתגר אישי והישגים. ההורים העידו כי ילדיהם היו מרוכזים בעצמם יותר מהישגיהם של אחרים.

"חוזה המטרות" היה דרך שימושית נוספת. סקירת מטרות והנעת ילדים ל"מתוח" את גבולות המטרה שלהם.

בנוסף, בפורמט המעקב אחד הדברים שהילדים היו צריכים למלא היה יעדים לפעילות גופנית ,דבר שגם ככה נעשו על ידם ,בלי כל התערבות – ובכך הדבר גרם ליעד להיראות בר השגה.

3) תמיכהכל שבוע התנהלה פגישה פרטנית של המשפחות עם ראשי התוכנית, שהתמקדה בתמיכה והתגברות על קשיים.

מחסום שהקשה על התקדמות התהליך היה:

4 ) הצפה-

מחסום זה התחלק לשניים: בזמן התהליך הייתה תחושה שיש יותר מדי משימות, ולאחר סיום התוכנית המשפחות חשו חוסר ביטחון והעידו שהייתה ירידה בשגרה הבריאה.

 כלומר ישנו צורך בתמיכה מתמשכת גם לאחר תוכנית ההתערבות.

לסיכום, ליישום מסקנות ממחקר זה החוקרים מציעים:

  1.  מתן צ'ופר (בעל ערך נמוך)- בעקבות אכילה בריאה או ביצוע פעילות גופנית- יתקבל תמריץ שיסופק באופן מיידי לאחר ההתנהגות המסוימת של הילד. דבר זה ייצר מוטיבציה וקידם מחויבות אצל הילדים והמשפחות לתהליך.
  1. תכנון מטרות ומעקב אחריהן-להשגת מוטיבציה והתגברות על מכשולים.

מחקרים נוספים בנושא מציעים:

  1. נראה כי אצל ילדים בגילאי 5-10 יש חשיבות בהצבת מטרות על ידי הילדים עצמם בעזרת הכוונה מההורים.
  2. בנוסף מומלץ להשתמש בשיטת "צעד קטן" -הצבת מטרות קטנות עוזרת לילדים ומשפחותיהם לקבל מוטיבציה ולא להתייאש מהתהליך.